ת"ט
בית משפט השלום פתח תקווה
|
51674-02-11
29/12/2011
|
בפני השופט:
עדי אייזדורפר
|
- נגד - |
התובע:
רחל גות עו"ד חריף
|
הנתבע:
דוד אלקובי עו"ד ברנע
|
החלטה |
1. בפני בקשת המבקשת להאריך לה את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר חוב נשוא התיק, ולקבל את התנגדותה לביצועו.
2. ההתנגדות הוגשה בחלוף כשנתיים וחצי מיום ביצוע מסירת האזהרה לידי המבקשת. במהלך השנים שבהם פעיל תיק ההוצל"פ, נגבו מן המבקשת באמצעות עיקולים, סכומים ניכרים בסך כולל של כ 649,000 ש"ח. לכל אורך חיי התיק, גם במהלך גביית הכספים באמצעות העיקולים כאמור, לא הוגשה כל בקשה מטעם המבקשת.
3. ביום 15.6.09 הוגשה לראשונה בקשה מטעם המבקשת, במסגרתה עתרה להורות על ביטול עיקול כספי הפנסיה.
4. בהמשך, ביום 20.7.09 הובאה המבקשת באמצעות פקודת מאסר, וחוייבה להגיש מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי, אולם לאור העובדה כי במועד ההוא שולמו כספים באמצעות העיקול שהוטל על הפנסיה, לא הושת עליה צו חיוב בתשלומים.
5. במקביל, ביום 12.8.09, נדחתה בקשת המבקשת לביטול עיקול הפנסיה, בין היתר, מאחר ולא טרחה להגיש התנגדות לביצוע שטר במועד.
6. ביום 23.2.11 הגישה המבקשת התנגדות לביצוע שטר בצירוף בקשה להארכת מועד.
7. טרם שתידון התנגדות המבקשת, עליה להתגבר על משוכת המועד, ולהציג טעם מיוחד בגינו יש להאריך לה את המועד להגשת התנגדות.
תקנה 528 לתקנות סד"א תשמ"ד - 1984 קובעת כדלקמן:
"... נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".
הפסיקה עסקה רבות בשאלת אופיו וטיבו של הטעם המיוחד הנדרש לשם הארכת מועד שנקבע בחיקוק.
כך מחלה הפסיקה על טעות בתום לב, וכן על מקרים שבהם סוכלה האפשרות להגיש במועד עקב אירוע שאינו בשליטתו של בעל דין (מוות או מחלה), או אירוע שאינו צפוי מראש ולא ניתן היה להיערך אליו.
ברע"א 3588/00
אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה (פורסם במאגרים) התחשבה כב' השופטת דורנר בנסיבות אישיות קשות של המבקש אשר היה שרוי בחובות, בצירוף עם טענת ההגנה שהעלה (טענת זיוף) והעובדה כי מדובר היה בשיק על סכום ניכר, ונעתרה לבקשה להארכת המועד להגשת התנגדות מטעמים אלו.
8. בענייננו, לאחר שהפכתי והפכתי בכל בקשות המבקשת והתגובות שהגישה, כמו גם בסיכומיה, באתי לכלל מסקנה חד משמעית כי אין מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד במקרה דנן.
9. כאמור, ההתנגדות הוגשה באיחור משמעותי וניכר מעין כמוהו, של כשנתיים וחצי(!).
יתר על כן, ההתנגדות, אשר הוגשה בחודש פברואר 2011, הוגשה בחלוף שנה וחצי מיום שנדחתה בקשתה של המבקשת לביטול העיקול על כספי הפנסיה.
להשלמת התמונה חשוב לציין, כי לאורך כל התנהלות העניינים היתה המבקשת מיוצגת ע"י משרד עו"ד, אשר טיפל בבקשותיה במסגרת תיק ההוצל"פ, ואף הגיש בשמה את הבקשות דנן, וייצג אותה בהליך זה.
10. בבקשתה להאריך את המועד, המבקשת איננה מכחישה כלל כי ידעה על ההליך, ועל תיק ההוצל"פ, וכן ידעה כי נגבו ממנה כספים רבים, מאות אלפי שקלים, לכיסוי החוב נשוא התיק. כך אף היא אינה מכחישה את העובדה כי פנתה לתיק ההוצל"פ בבקשה לבטל את עיקול הפנסיה.
11. ככל הנראה, לאחר שהשכילה המבקשת להבין כי לא תוכל להביא לביטול עיקול הפנסיה במסגרת תיק ההוצל"פ, פנתה והגישה את הבקשה דנן. כך מציין ב"כ המבקשת בבקשה להאריך את המועד:
"5. ויובהר נוכח בריאותה הרופפת של המבקשת בקשה היא שלא להתעסק עם המשיב, ועל כן לא פעלה לשם הגשת ההתנגדות שכן חששה פן יבולע לה ותצטרך להטלטל מירושלים לפ"ת וקיוותה שלא תצטרך להתמודד עם הסכסוך של אחיינה ד"ר פייבל עם המשיב.